מנתונים אשר עולים ממספר קווי חרום המטפלים באלימות במשפחה עולה כי רוב הנשים אשר סובלות מהתעללות כלכלית הן נשים משכילות ועובדות אשר לא מפרשות נכון את השליטה אשר מפעיל הגבר עליהן כמו גם את העובדה כי אין ביכולתן להחליט על הוצאותיהן מהמשכורות אותן מרוויחות.
יובהר כי ההתעללות הכלכלית נארזת במסווה מהודר של "דאגה וחיסכון" לטובת התא המשפחתי, כך שבמקרים הגרועים נתפסים הבעלים ע"י נשותיהם כחסכנים או כקמצנים, כל זאת כאשר הינן מתקשות להבין שהן חוות אלימות, הלכה למעשה.
ישנם מקרים רבים הכוללים בחובם סימנים של התעללות כלכלית, כך לדוגמא וויתור הנשים על כספים שמרוויחות, כמו גם ויתור על ניהול משותף של התקציב המשפחתי ובשל השלטת הבעל פחד עליהן, דוגמא נוספת הינה תופעה בה בעל מרוקן ארנקה של אישתו / מעלים כספים או אמצעי תשלום כדבר שבשגרה, דוגמאות נוספות נמצאו, בהתנגדות הבעל ליציאת אישתו לעבוד, בדיקה אינטנסיבית של כל הוצאה והוצאה של האישה, איסור האישה להסתובב עם כרטיס אשראי או כל אמצעי תשלום אחר, החלטת הבעל בלבד על כל הוצאה לבית, התחננות האישה לבעל למתן כספים ולצורך צרכים בסיסיים ( אוכל, ביגוד, נסיעות, תרופות, טיפולים וכולי).
נשים מספרות כי מרגע שהתעוררו והבינו מצבן, וכאשר ניסו לדבר עם הבעל לעניין התנהגותו- זכו לתגובות של אלימות מילולית, התפרצויות זעם ואף איומים.
איבחון אלימות כלכלית
ישנן מספר שאלות, אותן יש לבחון טרם נתרגם התנהגות בן זוג כ"אלימות כלכלית" :
1. האם הבעל/ בן הזוג הינו השולט היחיד על הכספים, הזכויות , הנכסים והחובות בתא המשפחתי?
2. מה האישה יודעת על המצב בבנק, האם יש לה גישה לחשבונות הבנק.
3. מהו מקומה של האישה בקבלת ההחלטות בבית, מהי התייחסות הבעל לעמדותיה הכלכליות ולצרכיה, מהו מעמדה של האישה ביחס לילדיה.
4. מה יקרה באם תחליט האישה על הוצאה באופן עצמאי וללא כל התייעצות עם הבעל.
5. האם האישה מתחנת לבן הזוג למתן כספים לה ו/או לילדיהם ולצורך צרכים בסיסיים (כספים לתרופות, אוכל, בגדים נסיעות ושאר צרכים בסיסיים) ?
6. האם האישה ו/או הילדים נמצאים במצב של חוסר אונים כלפי בן הזוג?
7. האם אין ברשות האישה כרטיס אשראי או אמצעי תשלום אחר והינה נתונה לטוב ליבו ולמצב רוחו של הבעל/ בן הזוג במתן כספים?
טיפול באלימות כלכלית
1. מומלץ כי נשים הסובלות מהתעללות כלכלית יגיעו ליעוץ- חלק מהותי מתהליך היעוץ הינו לחברן ליכולות שלהן, אשר נמחקו כתוצאה של התעללות כלכלית ממושכת.
2. הצטרפות הנשים לקבוצות תמיכה המכילות נשים נוספות הסובלות מאותה אלימות כלכלית ספציפית. יובהר כי בקבוצת התמיכה יוכלו הנשים לקבל אף יעוץ משפטי וכלכלי מאנשי מקצוע מומחים וללא כל תשלום.
3. פעילות לשינוי החקיקה והפסיקה בנוגע לנשים הסובלות מהתעללות כלכלית:
יובהר כי כיום בית המשפט לענייני משפחה יכול לסייע לנשים הסובלות מאלימות כלכלית ע"י מתן פסק דין למזונות, דא עקא יעשה זאת רק במקרים בהם אין האישה עובדת ואין לה כל הכנסה או הכנסתה אינה מספיקה כדי צרכיה הבסיסיים.
בדיוק במקום זה מתקבלת הבעייתיות,שכן אישה העובדת אך מעבירה כל כספה לידי בעלה או חוששת להוציא כספים מחשש לאלימות - אינה יכולה לקבל סעד המזונות ובית המשפט אינו מוסמך להתערב.
עוד יובהר כי בית המשפט יתן סעד במצב של אלימות כלכלית רק כאשר מלווה באלימות נפשית או מהווה חשש לאלימות פיזית.
בנוסף, במקרים חמורים יותר, כאשר מגיעים להליכי גירושין, קשה מאוד להוכיח נכסים וכספים אשר התגלגלו דרך הבעל כל אותם השנים. יובהר כי אישה אשר סבלה כל חייה מהתעללות כלכלית, אינה בקיעה ברכושה ובכספה, וכמובן שלא ברכוש והכספים המשותפים, אינה יודעה מה יש ולא כל שכן היכן נמצאים הרכוש והכספים.
במקרים רבים מנצלים הבעלים חוסר הידיעה ואף מבריחים כספים בצורות פשוטות ביותר.
הפיתרון היחידי במצבים מסוג דא, הינו התערבות חוקר פרטי לביצוע חקירה כלכלית נרחבת, מסובכת ויקרה ולו רק כדי להוכיח נכסים וכספים אשר יחולקו בין בני הזוג, עת יתגרשו.
הבעיה הינה כי לנשים הסובלות מהתעללות כלכלית, אין כספים נזילים לתשלום עבור חקירות של חוקר הפרטי ובמקרים רבים נאלצות להתפשר על הרכוש והכספים המעטים אשר הוצהרו ע"י הבעל- ויודגש כי גם במצב זה ועפ"י הלכת השיתוף או הלכת איזון המשאבים מתחלקים בהם הגבר והאישה שווה בשווה.
