"דייר מוגן"- עם כניסתו לתוקף של חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], בשנת 1972, נקבע מעמד מיוחד לדייר אשר נכנס לגור בנכס לפני 20.8.1968, כשוכר. דייר זה הופך להיות דייר מוגן עם עפ"י החוק או עם עפ"י הסכמת בעלי הנכס. דייר שכזה שילם "דמי מפתח" (תשלום ראשוני אותו משלם הדייר לבעל הנכס) ובכך הופך הדייר למוגן. המשמעות לכך היא כל אותן זכויות המגיעות לדייר מוגן- שכן במקרה כזה אין עוד בעל הנכס יכול לעשות בנכסו כרצונו כגון: שימוש עצמי בנכס, השכרת הנכס בשכירות רגילה, מכירת הנכס, הריסת הנכס וכולי.
דמי השכירות החודשיים אותם על הדייר המוגן לשלם נקבעים בחוק והם מועטים בהרבה מדמי שכירות רגילה. בנוסף קובע החוק מתי באה השכירות המוגנת אל קיצה וכן הוראות בדבר יורשים, אשר בתנאים מסוימים יכולים להמשיך ולהנות מזכות הדיור המוגן.