גירושין בבית דין רבני - כריכה כדין
לא בכל מקרה שבו גבר הקדים וכרך בבית הדין הרבני את הנושאים הקשורים בגירושין הדבר פועל לרעת האשה, שכן על הגבר להוכיח ולעמוד בשלושה תנאים כדלקמן:
א. כנות תביעת גירושין ב. כריכה כדין ג. כנות הכריכה
היה והגבר לא יצליח להוכיח את שלושת התנאים המצטברים - יערך דיון גירושין בבית המשפט לענייני משפחה למרות שהגבר הקדים את האשה ולמרות שהגיש את התביעות לפניה. קיימים מקרים בהם למרות הגשת התביעות על ידי הגבר לבית הדין הרבני - תהיה הסמכות נתונה לבית המשפט למשפחה. כל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו המיוחדות. בכל מקרה בו יש ספק האם להגיש תביעה כדי "לתפוס את הסמכות" או לא להגיש כדי שלא להסלים את המצב - מומלץ להגיש תביעה על מנת לוודא שהערכאה הרצויה לאותו לקוח תדון בנושא, ומיד לאחר הגשת התביעות - להציע לבן הזוג לפנות לגישור.
א. כנות תביעת גירושין ב. כריכה כדין ג. כנות הכריכה
היה והגבר לא יצליח להוכיח את שלושת התנאים המצטברים - יערך דיון גירושין בבית המשפט לענייני משפחה למרות שהגבר הקדים את האשה ולמרות שהגיש את התביעות לפניה. קיימים מקרים בהם למרות הגשת התביעות על ידי הגבר לבית הדין הרבני - תהיה הסמכות נתונה לבית המשפט למשפחה. כל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו המיוחדות. בכל מקרה בו יש ספק האם להגיש תביעה כדי "לתפוס את הסמכות" או לא להגיש כדי שלא להסלים את המצב - מומלץ להגיש תביעה על מנת לוודא שהערכאה הרצויה לאותו לקוח תדון בנושא, ומיד לאחר הגשת התביעות - להציע לבן הזוג לפנות לגישור.
גירושין - תביעת למזונות
אשה תעדיף לתבוע את מזונותיה ואת מזונות הילדים בבית המשפט לענייני משפחה, מאחר ובית המשפט פוסק - ברוב המקרים - מזונות גבוהים יותר, ומצמיד אותם למדד, בעוד שבית הדין הרבני פוסק ברוב המקרים - מזונות נמוכים יותר הצמודים לתוספת יוקר המחייה בלבד. אשה גם תעדיף כי נושא הרכוש ידון בבית המשפט לענייני משפחה, שכן בית המשפט יעניק לה - ברוב המקרים - מחצית מכל רכוש בין אם הוא רשום על שמה ובין אם לאו, ואילו גורל הרכוש בדיון גירושין בבית הדין הרבני יוכרע בהרבה מקרים לפי צורת הרישום אף בלא כל קשר למאמץ המשותף ולתרומת האשה בניהול משק הבית ובגידול הילדים.
השוני בין הפסיקה שבין בתי הדין לבתי המשפט גורם לתופעה של "מרוץ סמכויות" וכל הקודם - זוכה. יש גם משמעות פסיכולוגית לשאלה מי עשה את הצעד הראשון בלא כל קשר למצב המשפטי. מי שעשה את הצעד הראשון מרגיש כי ידו על העליונה והוא בא עם בטחון רב למשא ומתן וכך משיג יתרון מסויים גם אם אין לכך בסיס משפטי מוצדק.
השוני בין הפסיקה שבין בתי הדין לבתי המשפט גורם לתופעה של "מרוץ סמכויות" וכל הקודם - זוכה. יש גם משמעות פסיכולוגית לשאלה מי עשה את הצעד הראשון בלא כל קשר למצב המשפטי. מי שעשה את הצעד הראשון מרגיש כי ידו על העליונה והוא בא עם בטחון רב למשא ומתן וכך משיג יתרון מסויים גם אם אין לכך בסיס משפטי מוצדק.
"מרוץ סמכויות"
בעניינים שהינם תוצאה של תביעת הגירושין כגון מזונות, חלוקת רכוש, משמורת ילדים וכולי- קיימות במדינת ישראל שתי מערכות בעלות סמכות מקבילה לדון בהם : בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.
מצב זה יוצר תובעה הנקראת "מרוץ סמכויות". פניית צד לערכאה הנוחה לו קובע את אופיו וסדריו.
הדעה הרווחת היא כי לגבר עדיף להתדיין בבית הדין הרבני ואילו הערכאה העדיפה לאשה היא בית המשפט לענייני משפחה. לא תמיד דעה זו נכונה. ישנם מקרים מסויימים בהם לאשה עדיף שדיון גירושין בעניינה ייערך בית הדין הרבני דווקא.
במקרים רבים מנסה גבר העומד בפני הליך גירושין להזדרז ולהגיש את תביעתו לבית הדין הרבני ומבקש הוא לכרוך בתביעה את נושא הגירושין, מזונות האשה, מזונות הילדים, ומשמורתם.
מצב זה יוצר תובעה הנקראת "מרוץ סמכויות". פניית צד לערכאה הנוחה לו קובע את אופיו וסדריו.
הדעה הרווחת היא כי לגבר עדיף להתדיין בבית הדין הרבני ואילו הערכאה העדיפה לאשה היא בית המשפט לענייני משפחה. לא תמיד דעה זו נכונה. ישנם מקרים מסויימים בהם לאשה עדיף שדיון גירושין בעניינה ייערך בית הדין הרבני דווקא.
במקרים רבים מנסה גבר העומד בפני הליך גירושין להזדרז ולהגיש את תביעתו לבית הדין הרבני ומבקש הוא לכרוך בתביעה את נושא הגירושין, מזונות האשה, מזונות הילדים, ומשמורתם.