פנייה לערכאות משפטיות על פי החוק החדש

הסדרים חדשים בפניה לבתי המשפט לענייני משפחה/ בית הדין הרבני

עם כניסתו לתוקף של חוק להסדר התדיינות בסיכסוכי משפחה – נשללה האפשרות לפתוח בהליכים משפטיים (למעט מקרים שהחוק מאפשר) והדרך היחידה העומדת בפני בני זוג – היא פניה בבקשה ליישוב סכסוך ליחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין הדתי באמצעות המזכירות של אותה ערכאה שיפוטית.

הפרוצדורה לפתיחת בקשה לישוב סכסוך

בקשה ליישוב סכסוך הינה טופס טכני ללא כל פירוט בעניין הסכסוך המוגש למזכירות בית המשפט או בית הדין הדתי ע"י המבקש עצמו או ע"י עורך דין מטעמו , טוען רבני או טוען שרעי.

המזכירות מעבירה את הבקשה ליחידת הסיוע הצמודה לה. יחידת הסיוע תמציא עותק לצד השני ותזמן את הצדדים לישיבה ראשונה בהקדם. לישיבה זו חובה להתייצב וניתן להטיל סנקציות למינהן לרבות חיוב בהוצאות באם צד לא מתייצב.

פגישות המהו"ת

הפגישה הראשונה ביחידת הסיוע תפתח בהכרות עם הצדדים וקבלת מידע אודות הסכסוך המשפחתי שנתגלע בינהם בכדי לאפשר לאנשי יחידת הסיוע לבחון את האפשרויות העומדות לפתרון. הפגישה הראשונה נערכת בין הצדדים בלבד ללא עורכי דין או טוענים דתיים.

בפגישה הראשונה מומלץ בעיקר להקשיב ולא להתחייב לדבר.

לאחר הפגישה הראשונה תחליט יחידת הסיוע על מועדים לפגישות נוספות במידת הצורך זאת לשם מציאת פתרונות משפטיים במטרה להגיע להסכם משפטי בעניין הסכסוך.

לפגישות הנוספות ניתן ואף מומלץ להגיע עם עורכי דין שכן בפגישות אלו יועלו ויגובשו הסדרים משפטיים בעניין הסכסוך.

הגשת כתב תביעה  

במידה ולא הצלחתם להגיע להסכם ביחידות הסיוע או בגישור, הרי השלב הבא הוא בית המשפט או בית הדין הדתי .

מרוץ סמכויות- הערכאה הדיונית בה יתנהלו ענייניכם

היתרון לצד הפונה הראשון הוא בקביעת הערכאה המשפטית אשר תנהל את עניינכם – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי.

בעבר הדעה הרווחת היתה שבית דין רבני עדיף לאבות ובית דין למשפחה עדיף לאמהות. כיום ישנה הבנה שישנם נושאים שעדיף לאם שיהיו ברבני ויש נושאים שיהיו בבית המשפט לענייני משפחה, כך שכל מקרה צריך להבחן לגופו.