בדרך כלל הנכס העיקרי של בני זוג הינו דית המגורים. בכדי לפרק את השיתוף בנכס בין בני זוג, ובהנחה כי אין כל הסכם אחר בין בני הזוג (הסכם ממון), על הצד המעוניין בפירוק להגיש תביעה לפירוק שיתוף, משמע- תביעה למכירת בנכס תוך חלוקת התמורה (לאחר החזרת החובות) בין בני הזוג.
הלכה למעשה, כל אדם שהינו בעלים במשותף במקרקעין רשאי ובכל עת שרוצה לדרוש פירוק שיתוף בנכס, דא עקא, במקרה של בני זוג נשואים הנמצאים בהליך גירושין ויש להם ילדים ישנה החובה להבטיח מדורם- כל זאת אם בהישארותם בדירה עם ההורה המשמורן ועד למציאת דיור חלופי , אם במכירת הנכס תוך השארת סכום מסויים בנאמנות (לדוגמה) אשר תבטיח את מדורם של הילדים ואם בדחיית מכירת הנכס למשך מספר שנים ובהתקיים תנאים מסויימים.
בית המשפט יורה על איזון כלל הרכוש ויתחשב ברכוש המשותף האחר.
מדור ספיציפי
סעד הניתן בבית הדין הרבני בלבד ואשר ניתן לאישה בלבד. סעד זה יכול למנוע מכירת הדירה , כאשר הבעל עוזב הדירה ללא כל סיבה מוצדקת / למען אישה אחרת/ כאשר תביעת הגירושין שהגיש הבעל נקבעה כבלתי מוצדקת או נדחתה. החיסרון היחידי הינו בכך כי האישה לא תוכל לקבל סעד זה יחד עם מזונות אישה בבית משפט לענייני משפחה.חלוקת רכוש - חזקת השיתוף / איזון משאבים.
כיום אופן חלוקת הרכוש נקבע עפ"י מועד נישואי בני הזוג.נישואין אשר נערכו לפני 1.1.1974 ו/או ידועים בציבור - חלוקת הרכוש תבוצע עפ"י הלכת השיתוף, משמע- כל שנרכש במהלך הנישואין יתחלק בין בני הזוג שווה בשווה ( ללא כל קשר לעניין רישום הזכויות על שם מי מבני הזוג). הלכה זו חלה על כל זכות, לרבות נכסים עסקיים. פירוק שיתוף עפ"י הלכת השיתוף יכול שיבוצע גם כאשר הצדדים עדיין נשואים. בית המשפט העליון קבע כי במקרה שבני זוג אשר מקיימים חיי משפחה תקינים ומשק בית משותף יתחלקו ברכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים באופן שווה וכי בן הזוג הטוען כי נכס מסויים אינו נכלל במאגר הנכסים המשותף, עליו הנטל להוכיח זאת. בית המשפט במקרה זה נדרש לבחון מהו מועד רכישת הנכס, מה היו המקורות לרכישתו, הסיבה שהנכס נרשם על שם אחד מבני הזוג מה היו היחסים בין בני הזוג בזמן הזה ועוד. לזוגות אשר נישאו לאחר 1.1.74 ישנם אפשרות לחתום בינהם ולאשר בבית משפט הסכם ממון אשר מגדיר את חלוקת הרכוש בינהם על פי רצונם. באם לא עשו זאת, במקרה בו הגירושין פוקעים יערך בינהם איזון משאבים.
נישואין אשר נערכו לאחר 1.1.1974 (כניסת חוק יחסי ממון לתוקף) - חלוקת הרכוש תבוצע עפ"י הסדר איזון משאבים.הסדר זה קובע כי כל הרכוש אשר נצבר במהלך הנישואין בלבד, יתחלק שווה בשווה בין בני הזוג. כל רכוש שמקורו מלפני הנישואין ו/או נכסים אשר במהלך חיי הנישואין הועברו לבן זוג אחד בירושה או במתנה , גמלאות למיניהן המשתלמות לאחד מבני הזוג- שייך לאותו בן זוג בלבד, אלא אם הוסכם אחרת. יודגש כי הסדר זה חל רק במקרה של פקיעת הנישואין עקב גירושין או מוות. יובהר כי בהסדר זה חל כירסום במהלך השנים - כל לא יחול הסדר זה על השבחה של הנכס (שיפוץ בכסף משותף, משכנתא משותפת וכולי). במקרים אחרים החילו בתי המשפט את הלכת השיתוף יחד עם חוק יחסי ממון זאת במקרים בהם הוכח כי כוונת הצדדים היתה לראות בנכס מסוים כמשותף. הסדר איזון המשאבים קובע כי נכסי כל אחד מבני הזוג יכללו בנכסי האיזון ויערך אומדן לשווים. באם יהיה הפרש לטובת אחד מבני הזוג כלומר נכסיו של אחד מבני הזוג יהיו שווים יותר מאלו של בן הזוג השני, ההפרש יחולק בין בני הזוג.
רכוש הרשום על שם אחד מבני הזוג.
רכוש הרשום על שם אחד מבני הזוג בלבד- אין בו כדי לשלול את בעלותו של בן הזוג השני בבעלותו על אותו רכוש.דא עקא, בן הזוג אשר אינו רשום על הנכס, טוב יעשה באם יבקש סעדים זמניים כגון עיקולים- שכן באם לא יעשה כן, אין כל מניעה כי בן הזוג הרשום ימכור הנכס אף ללא ידיעתו.
זכויות אחרות כגון : מוניטין, קופות גמל, קרנות פנסיה , ביטוח מנהלים וכולי - שווים מתחלק שווה בשווה בין בני הזוג ללא כל הבחנה בין בן הזוג אשר צבר אותם בפועל, לבין מי שתרם תרומה בדרך אחרת לחיי המשפחה.
יובהר כי הרכוש והזכויות המתחלקות הינם רק אלו אשר ידועים ובגינם ישנן ראיות. במקרים בהם מתעורר חשד מצד בן זוג כי לבן הזוג השני ישנן זכויות ו/או רכוש נוסף- טוב יעשה ואף מומלץ כי אותו בן זוג ישכור לעצמו חוקר פרטי. דרך נוספת להבטחת קבלת מחצית מכלל הזכויות הינה בדרישה לתצהיר בו יפורט רכושו של בן הזוג - תצהיר זה יהיה חלק מהסכם הגירושין ואף יקנה זכות תביעה עתידית למחצית הזכויות מכל רכוש שיתגלה.
חובות משותפים
חובות משותפים הינם חובות אשר נובעים ממהלך החיים המשותפים של בני הזוג ויכולים שיהיו מרכישת נכס משותף ו/או הקשורים לנכס משותף.חיוב אחד מבני הזוג לצד ג' (לדוגמא - בן זוג לקח הלוואה הרשומה על שמו בבנק)- אמנם הצדדים משלמים הלכה למעשה החוב בחלקים שווים, אך לצד ג' זכות תביעה רק כנגד בן הזוג הרשום על החיוב.
דמי שימוש ראויים
סעיף 33 לחוק המקרקעין קובע: " שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השימוש".ניתן להשתמש בסעיף זה כאשר אחד מבני הזוג מחזיק לאורך זמן בדירת המגורים המשותפת של בני הזוג, כאשר השני עזב הדירה. עפ"י סעיף זה, לכאורה, בן הזוג אשר משתמש בדירה צריך לשלם לבן הזוג השני מחצית משכר הדירה , דא עקא, חיוב זה יכול בד"כ על בעל שמחזיק בדירה ולא על אישה המחזיקה בדירה- זאת מאחר וגבר חייב במדור אישתו כחלק ממזונותיה.
